משבר הקורונה תפס אותנו לא מוכנים והנחית מכה כואבת על ענף התיירות והתעופה בארץ ובעולם. מה יהיה ביום שאחרי הקורונה? כיצד תיראה התיירות ואיך נתנהג?
שנת 2020 התפוצצה עם משבר הקורונה ואין ספק שהיא תיזכר לעוד שנים רבות. המגיפה התפשטה במהירות בעולם ותוך זמן קצר שיתקה את הפעילות העסקית ואת התנועה בין מדינות, וכך הנחיתה מכה קשה על ענף התעופה והתיירות באופן כללי
זהו אינו משבר מקומי של מדינה זו או אחרת, אלא משבר גלובאלי אשר משנה את כללי המשחק במפת התיירות העולמית. מצב שניתן לאפיין אותו בירידה צפויה בהיקפי תנועת התיירות בעולם, אילוצים של שמירת ריחוק, היגיינה וסטריליות. בעוד בכל שנה התיירות צומחת בהדרגה, התחזית לשנת 2020 היא ירידה של 60-80% בתיירות העולמית בהשוואה לשנה הקודמת (מקור: OECD).
ענף התיירות של לפני הקורונה ואחרי הקורונה לא יהיה אותו הדבר. נכן לזמן כתיבת שורות אלו ישנם ניצנים ראשונים של הקלת ההגבלות ודיבורים על שיקום התיירות, אך גם חששות ואיומי ממשלות להטיל סגר שני.
אז איך יתבטאו בפועל השפעות הקורונה על התיירות, מהם המגמות והטרנדים שאנו צפויים לראות בשנים הבאות בעקבות כך? ואלו שינויים כבר מתחילים להתרחש לנגד עינינו?
הנה 7 טרנדים שצפויים להתרחש בעולם התיירות ביום שאחרי הקורונה.
התמקדות בתיירות פנים
גם בארץ וגם בעולם אנו צפויים למגמה של התמקדות בתיירות פנים. ראשית כל אנו רואים כי במדינות שבהן ישנן הקלות בהגבלות, ההקלות באות לידי ביטוי בתנועה בתוך המדינה. לכן ניצני ההתאוששות הראשונים הם בתיירות הפנים ובאופן טבעי העוסקים בתחום ירצו לרכב על הגל ולנסות ליהנות ממנו (מתיירות הפנים) עד כמה שניתן.
אם נסתכל על השוק הישראלי באופן ספציפי נראה שהמדינה עדיין לא הסירה את ההגבלות מחברות התעופה. לממשלה גם יש אינטרס מסוים שהכסף שאתם נוהגים להוציא במהלך החופשה ילך לטובת הכלכלה המקומית, ולכן גם לה יש עניין בלעודד ולשמור על תיירות הפנים.
כמו כן וירוס הקורונה עדיין איתנו ואנשים חוששים מלצאת לחו“ל ולהיתקע שם בשל התפרצות מקומית.
ולבסוף יש לנו את המצב הכלכלי הקשה אשר יגרום לאנשים רבים לחפש חופשות זולות יותר ויתכן שנסיעות לחו“ל יתחלפו בביקורים ממושכים אצל קרובי משפחה הגרים באזורים אטרקטיביים.
”בועות תיירות“ או שיתופי פעולה מקומיים
הגבלות התנועה צפויות להימשך אך ישנו רעיון שיכול להיות פתרון טוב לטווח הרחוק. מדינות בעלות גבול משותף יכולות לקדם חילופי תיירים בצורה משותפת. לצורך הדוגמה, אוסטרליה וניו זילנד יכולות לאפשר תנועת תיירים הדדית בין המדינות, ולהפחית את התנועה למדינות אחרות.
כל זה מתוך נקודת המחשבה שתנועת תיירים בינלאומית גדולה מגבירה את סכנת החשיפה למחלה. תופתעו לדעת, אך נראה שישראל מקדמת את הנושא הזה מול קפריסין ויוון. ישנו ניסיון להעניק הקלות הדדיות אשר יאפשרו תנועה קלה של תיירים בין שלושת המדינות. זוהי אחת הסיבות לביקורו של ראש ממשלת יוון בישראל ביוני, וגם צפויה פגישה בין ראש הממשלה לבין נשיא קפריסין.
פגיעה בתיירות האוכל
אוכל ומסעדות טובות תמיד היו חלק מהחוויה של התייר הישראלי. בכל חופשה אנו מבלים במסעדות וגם מתנסים באוכל המקומי. אך מסתבר שבשנים האחרונות נושא האוכל תפס מקום מרכזי בחוויה וסיורי אוכל, למשל, הפכו לדבר מקובל. סקרים שנערכו הראו כי הסצנה הקולינרית עומדת מאחורי קבלת ההחלטה לאיזה יעד בחו"ל לטוס. האוכל הפך להיות דרך המלך להיכרות עם המדינה שבה מטיילים והתרבות הייחודית שלה.
בעקבות המשבר, נראה שאנו צפויים לירידה במגמה זו. ראשית כל זוהי נגזרת של הפגיעה הכללית בענף המסעדנות. מסעדות רבות נסגרו ורבות אחרות צפויות להיסגר. שנית, הגבלות הריחוק החברתי פוגעות בחוויה ומוציאות את הבילוי והכיף מתרבות האוכל. החוויה הקולינרית עלולה להפוך לפחות אטרקטיבית עבור התייר אשר מחפש בדיוק את ההפך מריחוק חברתי.
אחרים יכולים לחשוש מלהגיע למסעדות שאינן שומרות על היגיינה ברמה מאוד גבוהה, מה שמאפיין מאוד את תיירות מדינות המזרח ודרום אמריקה.
ירידה בהיצע הדירות של Airbnb
אפליקציית AIRBNB הפכה להצלחה אדירה בשנים האחרונות והיא השפיעה על ערים רבות בעולם. תיירים רבים משתמשים באפליקציה על מנת למצוא דירות וחדרים במהלך חופשתם, וזה בא על חשבונם של בתי המלון.
הצמיחה הגדולה של האפליקציה הייתה לאחר המשבר הכלכלי של 2008. אנשים רבים חיפשו מקור הכנסה נוסף והשכירו חדר בבית באמצעות האפליקציה. אך תוך כמה שנים האפליקציה הפכה לאמצעי ליצירת הכנסות ואנשים החלו להשקיע ברכישת נכסים מתוך מטרה להשכירם באמצעות האפליקציה.
אך הסגר והפגיעה בתיירות הציבו את המשקיעים בבעיה ורבים מהם מנסים להיפטר מהנכסים, או לשנות כיוון ולעבור להשכרה לטווח ארוך עבור הקהל המקומי (מקור: MarketWatch). תופעה זו מפחיתה את היצע הדירות של Airbnb וכאשר התיירות תתאושש המחסור בהיצע יכול להחזיר את התיירים אל בתי המלון.
פגיעה בחיי הלילה
ברים, מסיבות וחיי לילה הם חיבור מעולה ויעדי תיירות רבים נהנים מנהירה של תיירים בדיוק בגלל זה. איביזה, קנקון, פוקט, באלי, וחלק מאיי יוון נמצאים על המפה העולמית של סצנת המסיבות, פסטיבלי המוזיקה וההופעות. אך משבר הקורונה גרם לממשלות להטיל הגבלות על אירועים אלו והמקומות התיירותיים המתבססים על קהל זה עשויים לסבול.
הרי שגם כאשר יוסרו המגבלות כמעט לחלוטין, החשש להיות במקום סגור עם עשרות ומאות אנשים ירתיע תיירים רבים לתקופה ארוכה.
יציאה אל המרחבים הפתוחים
בעוד המגבלות של ריחוק חברתי נמשכות, דווקא אתרי הטבע והמקומות השוממים עשויים לפרוח וליהנות מעלייה במספר המבקרים. המרחבים הפתוחים מציעים יופי נהדר ורבים עלולים להתחיל לגלות אותם. זוהי אפשרות לשמור על ריחוק ולעסוק במגוון פעילויות כמו מסלולי הליכה, רכיבה על אופניים וספורט אתגרי.
טיולים ועבודה מרחוק
כבר כמה שנים שאנו שומעים על טרנד הנוודים הדיגיטליים. אנשים שעובדים באמצעות מחשב נייד תוך כדי טיולים בעולם. להערכתנו, הטרנד צפוי להתגבר במציאות החדשה, בה עבודה כשכיר במדינה מפותחת כבר אינו בטוח כלל.
עובדים בנוודות דיגיטלית,עשויים להתיישב במדינות זולות לזמן ארוך ולהמשיך לעבוד. אנשים אלו משתמשים במחשב על מנת להעניק שירותים ללקוחות במדינות בעלות כלכלה חזקה. הימצאותם במדינות בעלות עלות מחייה נמוכה יותר מאפשרת להם לקבל תמורה יותר גבוהה על הכסף שהם מרוויחים.
טרנדים של תיירות אחרי קורונה – סוף דבר
מגפת הקורונה לא שינתה את הנטייה הטבעית שלנו לאהוב את החופשות. חופשה תורמת לנו רבות וזהו צורך אנושי מובן. כולנו ראינו איך לאחר הלחצים המצטברים של הסגר, ישראלים רבים ניצלו את ההזדמנות הראשונה על מנת לצאת אל בתי המלון, אתרי הטבע וחופי הים.
הצורך האנושי הזה לא השתנה בעקבות הקורונה. מה שכן השתנה הוא המצב הכלכלי אשר יאלץ רבים לחפש פתרונות זולים יותר, הגבלות התנועה אשר הופכות יעדים רבים לבלתי נגישים והצורך בריחוק חברתי אשר משפיע על אופי הבילוי.
לכן ניתן להניח שכל מיזם תיירותי או כל טרנד אשר יוכל לתת מענה לשלושת הצרכים הללו צפוי להצלחה במפת התיירות של אחרי הקורונה.
