תביעת פיצוי על מזוודה שלא הגיעה בזמן - מה עושים

התובעים תכננו להתחתן בקפריסין, אך המזוודה עם חליפות החתן והכלה לא הגיעה. כמה פיצוי מגיע להם אם בכלל?

תיאור תביעת התיירות של התובעים

התובעים הזמינו טיסה לחו"ל לקפריסין לצורך חתונתם וכדי לנפוש ביעד הקסום. בין יתר הדברים החשובים במזוודות שלהם, היו גם שמלת הכלה וחליפת החתן שרכשו בישראל.

כאשר הגיעו לקפריסין, נחרדו לגלות שהמזוודה לא הגיעה איתם ליעד. עקב תקלה טכנית, כבודתם אף לא הועלתה למטוס והם נאלצו "לבלות" את הימים הראשונים ללא חפציהם. המזוודות אותרו באיחור של 4 ימים. עקב כך, היו חייבים לרכוש מכספם דברים רבים שחסרו להם ושהיו במזוודות.

אז מה עושים אם המזוודה מהטיסה לא הגיעה?

התובעים ביקשו לתבוע סך של 10,000 ₪, הכוללים את נזקיהם בגין רכישת פריטי לבוש וציוד חלופים וכן על עוגמת הנפש שנגרמה ופגעה בחופשת הנישואים שלהם.

חברת התעופה (Tus Airways) מודה באחריותה למחדל המדובר אך טוענת שיש לייחס לתובעים חלק מן האשמה. לטענתה, התרשלו בכל ששלחו דברים חשובים כמו שמלת כלה וחליפת חתן בבטן המטוס במקום לקחת עימם בתיק היד בעלייה למטוס.
מה גם שהתובעים רכשו ביטוח אובדן כבודה וקיבלו פיצוי מסוים מחברת הביטוח. לכן יש להפחית מגובה הפיצוי.

מה הפיצוי על מזוודה שלא הגיעה

השופטת קובעת שבמקרה שלנו חלה אמנת מונטריאול המסדירה את אחריותו של מוביל אווירי להסעת הנוסעים וכבודתם.

שאלת האחריות הוכרעה ואין מחלוקת בין הצדדים שחברת התעופה אחראית לאובדן המזוודה.
השאלה שנותרה פתוחה, הינה מה גובה הפיצויים שלהם זכאים התובעים.

האם על בית המשפט לפסוק לתובעים את מלוא סכום תביעתם המתבססת בחלקה על קבלות בגין רכישת ביגוד וציוד וחלקו האחר על דרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, ביטול זמן וטרחה. או שמא, כטענת הנתבעת, עפ"י הוראות האמנה אין לקבל את תביעת התובעים במלואה, אין לפסוק פיצוי בגין נזק עקיף והפיצוי מוגבל ומצומצם באופן ניכר.

סעיף 22(2) לאמנה קובע: "בתובלת כבודה, חבות המוביל במקרה של השמדה, אובדן, נזק או איחור מוגבלת לסכום 1,000 זכויות משיכה מיוחדות לכל נוסע…."

לאחר תיקון הסעיף, נכון להיום, תקרת הפיצוי לנוסע עומדת על 1,131 זכויות משיכה שהינן שוות ערך לסך של 5,121 ₪.

הנזק הישיר שנבע מאובדן המזוודה

לכן, יש לבדוק את גובה הוצאותיהם ונזקיהם של התובעים – הנזק הישיר.

מהעדות של התובעים והתצהיר שצורף לתיק בית המשפט, התובעים נסעו לחו"ל לצורך עריכת טקס נישואיהם, ובמזוודה אשר לא הגיעה ליעדה, היו בגדי חתונתם. לכן, מעבר לציוד בסיסי שנדרשו לרכוש ליום יום בחופשה, נאלצו הם להצטייד בביגוד ובציוד חלופי לצורך קיום החתונה. מה שבוודאי ייקר באופן משמעותי את עלות רכישותיהם ואת היקף הנזק הישיר שנגרם להם.

בנסיבות האמורות, ולאחר שנבחנו כלל המסמכים בתיק, נאמד הנזק הישיר של התובעים על סך 2,500 ₪ (סכום כולל לשניהם יחד).

האם יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על מזוודה שלא הגיעה?

כאמור, אמנת מונטריאול קובעת מגבלה של סכום פיצויי במקרה של איחור או אובדן של כבודה (5,121 ₪ לנוסע). ונשאלת השאלה, האם זכאים התובעים, על פי האמנה, לפיצוי בגין עוגמת נפש.

השופטת קבעה בנימוקיה, כי הוראות האמנה מאפשרות פיצוי בגין עוגמת נפש, במקרה של עיכוב בקבלת כבודה, מעבר לתקרה הקבועה באמנה.

בנסיבות החריגות של המקרה, שכן הדברים בכבודה הכילו פריטים לצורך נישואים של התובעים, כן ראוי לפסוק פיצוי עקיף בגין עוגמת נפש בשיעור משמעותי. שכן העיכוב בקבלת הכבודה הפך את חווייתם הכללית ממלאת שמחה ואושר, לטעונה, רצוצה וטרודה.

השופטת התרשמה שבמקום שהתובעים ינצלו את זמנם ליהנות מן הנופש ומההכנות לחתונה – ימים שבוודאי תוכננו בקפידה ובציפייה מרובה מבעוד מועד – נאלצו הם להיות טרודים בבירורים ועריכת קניות של פריטים חלופיים.

סיכום תביעת התיירות

הטענות של החברה בדבר העובדה שהתובעים קיבלו סכומים מחברת הביטוח, נדחו ונשללו.
על כן נקבע שעל חברת התעופה לשלם פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהם.
סך הכל זכו התובעים בסכום של 6,500 ₪ + הוצאות משפט בסך 750 ₪.

פסק הדין ניתן בבית המשפט לתביעות קטנות ביום 10.05.2019.
מס' התיק הוא 59869-10-17.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד התואם לנסיבות המקרה, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. הסתמכות עליו באופן בלעדי היא על אחריות הקורא. צוות האתר, אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.