עוגמת נפש בבית מלון הוא מצב מצער.
משפחה מורחבת הזמינה מלון עם המלצות (מסוכנות התיירות) וקיבלה חדר עם תקלות.
זה הפיצוי שהם קיבלו.
עוגמת נפש בבית מלון
זה יכול לקרות לכל אחד. אתם רואים מלון שנראה מדהים באתר אינטרנט, מזמינים ומחכים בכיליון עיניים שתגיע כבר החופשה החלומית. כשאתם מגיעים למלון, אתם מגלים שהוא לא בדיוק מדהים ואף לא מפנק. אלא ההיפך הגמור לחלוטין.
תיאור תביעת התיירות
הזמינו מלון 4 כוכבים וקיבלו חדרים שבורים
התובעים (משפחה דתית מורחבת) הזמינו חופשה בטורקיה באמצעות חברת "נופש ישיר" (נתבעת מס' 1). החופשה שהזמינו התובעים (חודשים מראש) הייתה עבור 15 אנשים (מבוגרים וילדים) וכללה 6 חדרים במלון 4 כוכבים, כדי לחגוג את "חתונת הזהב" של הוריהם.
התובעים ביקשו גם שהחדרים יהיו קרובים אחד לשני ומחוברים בדלתות. על אף בקשתם מהנתבעת 1, בפועל, החדרים שקיבלו היו מרוחקים זה מזה ונעדרו דלתות מקשרות. לא רק זה, מצב החדרים היה רע (תקלות בחשמל, מיזוג לא עובד, מקררים תקולים).
לאחר שניסו ללא הצלחה להשיג את החברה ואת הספקית "קשרי תעופה" (נתבעת מס' 2), החליטו התובעים לעבור למלון אחר מרוחק יותר, הם נאלצו לשכור לשם כך מיניבוס, לשלם תוספת תשלום וכן קנס למלון הקיים בסך 500 דולר. על כך הגישו תביעה משפטית כנגד 2 החברות שהיו אחראיות לכל החופשה, בגין עוגמת נפש בבית מלון וכן הוצאות הנסיעה והמלון החדש.
מה טענו חברות התיירות?
נופש ישיר טענה כי האחריות מוטלת על קשרי תעופה (נתבעת מס' 2) ועל הפרסומים של סיטונאי התיירות השונים ואין היא אחראית לטיב ואיכות המלון אלא רק להזמנת המקומות והמסמכים שכן היא רק "המתווכת".
כמו כן לטענתה, התובעים חתמו מולה על חוזה שבאחד מסעיפיו נכתב במפורש שאין החברה אחראית לטיב המלון והשירותים הניתנים בו.
מנגד כצפוי, קשרי תעופה מטילה את האחריות חזרה על נופש ישיר ועל ספקי התיירות בחו"ל מולם בוצעה העסקה.
מה קבע ביהמ"ש במקרה המצער
היחסים החוזיים בין הנתבעות והתובעים יוצרות חובות מכח דיני החוזים, דיני הצרכנות, דיני התיווך וכו'. על 2 הנתבעות לעמוד בהם ולפעול על פיהם- הפרתם תחייב אותם בפיצויים.
כמו כן, הנתבעות אינן יכולות לקבל הגנה, תחת "תנאי החוזה" שכתבו כאשר תנאים אלו הינם "תנאים מקפחים".
תנאי מקפח הוא תנאי בחוזה אחיד (חוזה שבעל החברה כתב), אשר מעניק לחברה או העסק יתרון בלתי הוגן על הצרכן ושאף עלול לפגוע בו. במקרים בהם יש תנאי מקפח, ביהמ"ש מוסמך לבטל את התנאי כאילו לא היה. ועל כן, במקרה שלנו, "הסכמת" התובעים וחתימתם על תנאי לפיו החברה אינה אחראית לשום דבר, בטלה.
חברות התיירות טענו שהן רק מתווכות
בנוסף, טענת החברות שהן רק "המתווך" אינה יכולה להתקבל, בעוד הן יוצרות מצג מול הלקוח שבידיהן הבלעדיות, הידע והאמצעים בתיירות ומכאן הלקוח מסתמך עליהן.
לא רק זו, הצרכן מצפה כי הסוכנות והספקים יעמדו לצידו בכל בעיה שתתעורר. נוסף על כך, הכנסת קבעה בחוק במפורש בתקנות שירות התיירות, את חובת גילוי נאות החלה על סוכנות הנסיעות ובין השאר עליה לגלות כל מה שקשור למקומות הלינה, שמותיהם, דירוגם או רמתם וכו'.
כך שהנתבעת 1 אינה יכולה לצאת ידי חובתה באמירה כללית שהמלון הוא 4 כוכבים (כמו שקרה במקרה הנוכחי). הנתבעת 1 היא "הכתובת" הראשונית של הלקוח, מולה הלקוח מעלה את רצונותיו וציפיותיו ועל פיהם מתכננת הנתבעת 1 את תכנית נסיעתו.
הנתבעת 2 היא "הכתובת" המשנית המקשרת בין הלקוח לבין ספקי השירות הנוספים. ממילא הרי בכל מקרה שאין התאמה בין מה שהובטח והוצג ללקוח ולמציאות בפועל, יהיו גם הסוכנות וגם הספק אחראים לחבילת הנופש.
סיכום המקרה ופסיקת פיצויים על עוגמת נפש בבית מלון
חשוב לומר שאין הכוונה לקבוע אחריות מוחלטת על הנתבעות לכל פגם או ליקוי שאין הנתבעות יכלו לצפותו, שהרי לא כל תקלה היא ברת תביעה. לפיכך, כל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו שלו וע"פ התקלות שבו.
בהתאם לכך, פסק ביהמ"ש לתובעים פיצוי בסך 10,000 ₪ (סכום שכלל את כל ההוצאות ופיצויי בגין עוגמת הנפש בבית מלון).
שימו לב: המאמר לעיל מהווה מידע כללי בלבד, ואין באמור בו להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו באופן בלעדי.
צוות האתר אינו נושא באחריות כלפי מי מהקוראים, הנדרשים להיוועץ באופן מקצועי עם גורם מוסמך לפני נקיטת פעולה על בסיס המאמר לעיל.
