כרטיס האשראי נגנב בחו"ל - חברת האשראי לא הסכימה לזכות כספים שנגנבו

טסתם לחו"ל ונגנב לכם כרטיס האשראי? לא תמיד חברת האשראי תרצה להחזיר כספים שגנבו מחשבונכם.

כרטיס אשראי שנגנב בחו"ל

המקרה הבא יכול לקרות לכל אח מאיתנו. התובע, המחזיק כרטיס מאסטרקארד של ישראכארט, טוען כי במהלך חופשה בלונדון, כרטיס האשראי שלו נגנב בתרגיל עוקץ שבוצע על ידי 2 אנשים. הגניבה בוצעה ביום 6.10.2011 בסמוך לשעה 17:00 (לפי שעון לונדון, אנגליה)

מייד לאחר שגילה על שכרטיסו נעלם, דיווח על הגניבה לחברת ישראכארט, באמצעות בנו, שהודיע לחברה לבטל את כרטיס האשראי. הדיווח בוצע בשעה 17:30 באותו היום.
בינתיים, הגנבים השתמשו בכרטיס כדי למשוך סכום כולל של 29,706.42 ש"ח במזומן באחד הכספומטים בעיר.

עקב כך, התובע מבקש כי ישראכארט ובנק הפועלים יזכו אותו על סכום זה שכן היא המבטחת והאחראית של הכספים. 

מה טענה חברת ישראכארט

לטענת ישראכארט, לא נעשה שימוש לרעה בכרטיסו של התובע המחייב אותה להשיב לו את הכספים שנמשכו מחשבונו. כרטיס האשראי האמור, בטוח מאוד ולא ניתן למשוך כספים ללא הקוד הסודי. מה גם שלא ניתן לפצח את הקוד הסודי מתוך כרטיס האשראי לטענתה.
על פי רשומות המחשבים שלה, הגנב ידע את הקוד וכך משך את הכספים. בנוסף, התובע לא הגיש תלונה במשטרת לונדון המקומית.

כלומר ישראכארט טוענת שהתובע כנראה השתתף בהונאה להוצאת כספים במרמה.

מה טען הבנק של התובע?

בנק הפועלים טוען שאינו הכתובת לתביעה. נכון שהתובע מנהל את חשבונו בבנק, אבל הבנק אינו  אחראי לפעולות המבוצעות בכרטיס האשראי, ותחום זה מצוי באחריות הבלעדית של ישראכארט.

מה אומר החוק לעניין כרטיס שנגנב בחו"ל 

סעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב מגדיר מהו שימוש לרעה בכרטיס אשראי:
" "שימוש לרעה" – שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב, בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף, ובכרטיס תשלום – גם טעינתו;

"הודעה" – הודעה של הלקוח למנפיק אחרי שנודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על שימוש לרעה."

סעיף 5(ב) לחוק כרטיסי חיוב קובע: "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה".
סעיף 5(ג)(1) לחוק כרטיס חיוב קובע: "אם מסר הלקוח את ההודעה תוך שלושים ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה,לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים;"

סעיף 6 לחוק כרטיסי חיוב, עוסק באחריות להשבת סכומי חיוב שנעשו תוך שימוש לרעה בכרטיס חיוב:
"(א) חוייב לקוח בשל עסקאות או פעולות שנעשו תוך כדי שימוש לרעה בכרטיס חיוב, ישיב המנפיק ללקוח, בהקדם האפשרי אך לא יאוחר משלושים ימים מיום הודעת הלקוח, את סכום החיוב, למעט הסכום שבו חייב הלקוח לפי סעיף 5(ג)."

במילים אחרות, החוק אומר שלקוח שהינו בעל הכרטיס לא ישא באחריות במקרה שנעשה שימוש לרעה, והאחריות לשימוש לרעה בכרטיס החיוב תהא על מנפיק הכרטיס, ובמקרה שלנו חברת האשראי.

מתי חברת האשראי לא תהיה אחראית על משיכת כספים 

סעיף 5(ד) לחוק כרטיסי חיוב, קובע מתי המנפיק לא יהיה אחראי:

(1)   הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד, ואולם הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שכרטיס החיוב שנמסר לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו; לעניין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות;
(2)   השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח;
(3)   הלקוח פעל בכוונת מרמה."

לכן התובע הוא זה שאחראי להוכיח שנעשה "שימוש לרעה" בכרטיסו ולא היה שותף למהלך כלשהו או שמסר לאדם אחר את הכרטיס.

כרטיס האשראי נגנב בחו"ל או שהכל נעשה בידיעת הלקוח? קביעת ביהמ"ש

ביהמ"ש משתכנע מעדותו של התובע כי אכן כרטיסו נגנב, ודוחה את טענותיה של חברת ישראכארט. הוא קובע שאכן נעשה שימוש לרעה בכרטיס האשראי בחו"ל, והמקרה לא נכנס באחד החריגים הפוטרים את חברת האשראי מלהשיב לתובע את הכספים.

ביהמ"ש גם מעלה תמיהה בדבר טענת ישראכארט כי לא ניתן לפצח את הקוד הסודי של כרטיס האשראי בעידן בו הטכנולוגיה והסייבר מאוד מתקדמים.

פיצויים והחזר כספי בגין גניבת כרטיס האשראי בחו"ל

ביהמ"ש מקבל את תביעתו של התובע, ומחייב את ישראכארט ובנק הפועלים לשלם לתובע סך של 29,706.42 ש"ח – הסכום שנגנב.

בנוסף, ביהמ"ש קובע שחברת האשראי והבנק גם התנהלו בצורה שאינה תקינה, כשלא זיכו את החשבון וקובעת כי ישלמו לתובע סכום של 20,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שהיה צריך לרדוף אחר הסכום ולתבוע אותו בביהמ"ש.

סכום נוסף שישולם לתובע הוא 15,000 ש"ח על הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

התביעה התקבלה ביום 01.03.2018 בביהמ"ש השלום בת"א מס' תיק תא (ת"א) 13446-12-12

הערה: המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד התואם לנסיבות המקרה, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. הסתמכות עליו באופן בלעדי היא על אחריות הקורא. צוות האתר, אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.