בשנתיים האחרונות, הרשות להגנת הצרכן ובוקינג.קום נלחמות אחת בשנייה עם תביעות וקנסות של מיליוני שקלים. מי ניצחה בקרב והאם נאמרה המילה האחרונה? כל הפרטים כאן.
רשות הגנת הצרכן רוצה להגן על האזרחים מפני רמאויות, טעויות מכוונות ועוגמות נפש שחברות בארץ עושות כלפי אזרחים תמימים בישראל.
בשנת 2017 הרשות הטילה קנסות בסך של 34 מיליון ש"ח ו- 2018 הסכום הכולל הגיע ל- 51 מיליון שקלים. רוב הקנסות הוטלו בגין הטעיה, אי גילוי פרטי עסקה מלאים, לחץ שהופעל על הצרכן ומקרים שהעסק לא איפשר לבטל עסקה (מקור: gov.il).
זה לא סוד שבוקינג, אתר הזמנת המלונות הגדול בעולם ורשות הגנת הצרכן לא חברים טובים כל כך. עכשיו נשאלת השאלה, האם גוף ציבורי של המדינה, כמו רשות הגנת הצרכן, בכלל יכולה לנקוט באמצעים משפטיים, קנסות ועיצומים כנגד חברה גדולה שבכלל לא רשומה בישראל.
מה יש לרשות נגד בוקינג?
לטענת הרשות להגנת הצרכן, בוקינג מפירה את סעיפים 14ג(א) ו-17ד' לחוק הגנת הצרכן בישראל.
מה אומרים הסעיפים הללו? סעיף 14ג(א), אומר שחברה המשווקת עסקה דרך האינטרנט, חייבת לגלות לצרכן את פרטיה המלאים – שם, מספר זהות החברה וכתובת בארץ ובחו"ל.
סעיף 17ד' אומר שהחברה חייבת להציג באתר את המחיר הכולל של השירות שהיא מציעה לצרכן ובמטבע ישראלי בלבד.
הרשות מטילה קנס על בוקינג
בתאריך 10.4.2018, הרשות מטילה על נציגות בוקינג בישראל, קנס כספי בסך 2,508,000 מיליון ש"ח בעקבות הפרת סעיפי החוק. עיקר הקנס הוטל על כך שבוקינג לא מציגה לנו הצרכנים, את המחיר הכולל של העסקה באתר שלה וישנם תוספות נסתרות לאחר מכן (כגון מע"מ).
בוקינג ישראל – בוקינג העולמית
חשוב לציין שבוקינג ישראל היא רק יד קטנטנה של בוקינג העולמית. לטענת בוקינג, הנציגות בישראל היא אך ורק לענייני תפעול ושירות לקוחות ואין לה שום סמכויות ניהול או שליטה בקביעת מחירים המוצגים באתר. נוסף על כך, הנציגות בישראל לא יכולה לעשות שום דבר כדי לעמוד בדרישות סעיפי החוק. רק לבוקינג העולמית, היושבת באמסטרדם, יש את הסמכות לשנות נהלים ולתקן את ההפרות שטוענת הרשות להגנת הצרכן. לכן צריך להבין שישנה הפרדה מוחלטת בין בוקינג ישראל לבין בוקינג העולמית והם שתי תאגידים משפטיים נפרדים לחלוטין.
היכן טעתה הרשות להגנת הצרכן?
הרשות נמנעה מלתבוע את בוקינג העולמית ורצתה להסתפק בתביעת הנציגות בישראל. תביעת חברה זרה שיושבת במדינה אחרת אינה עניין פשוט ואף מורכבת במיוחד. בנוסף לכך, עולה מפסק הדין, שכנראה שלרשות אין כל סמכות לתבוע חברה זרה הרשומה במדינה אחרת, ולכן העדיפו להסתפק בתביעת הנציגות בישראל. ביהמ"ש ציין בפסק הדין, שההחלטה שלא לתבוע את הנציגות הזרה אף לא הייתה סבירה נוכח סכום הקנס הגבוה. הקנס בסך 2.5 מיליון ש"ח, נקבע בהתאם למחזור העסקאות הגדול של בוקינג העולמית ולא לפי מחזור העסקאות של בוקינג בישראל.
מה קובע ביהמ"ש
ביהמ"ש מבטל את הקנס הגבוה שהטילה הרשות. הוא קובע שהרשות לא הצליחה להוכיח שבוקינג ישראל ובוקינג שבהולנד הם תאגיד משפטי אחד. הרשות לא נתנה הסבר מספק מדוע לא תבעה את חברת בוקינג העולמית והסתפקה רק בתביעת החברה הישראלית.
בנוסף, העובדה שלנציגי החברה בארץ אין כל שליטה על הצגת מחירי המלונות באתר ושום סמכויות ניהול לגבי פעילות החברה העולמית – אי אפשר לתבוע אותה או להטיל עליה קנס כספי על מעשים שעשתה בוקינג ההולנדית.
ביהמ"ש מטיל על הרשות להגנת הצרכן הוצאות בסך 15,000 ש"ח שתשלם לבוקינג, בגין שכר טרחת עו"ד.
האם זה הסוף?
נראה שהרשות להגנת הצרכן הישראלית לא מוותרת ויוצאת למלחמה חסרת פשרות נגד בוקינג. לאחרונה היא פירסמה אזהרה חמורה לישראלים כנגד פעילות האתר והסתרת מרכיב המע"מ לפני הזמנת מלון. דווקא עכשיו לטענת הרשות, בתקופת הקורונה הקשוחה, יותר ישראלים מזמינים מלונות ומקומות אירוח בארץ מאשר בחו"ל ולכן חווים הטעיה ועוגמת נפש כאשר הם מגיעים למלון ונאלצים לשלם את תוספת המע"מ.
פסק הדין ניתן ביום 9.2.2020 בבית משפט השלום בתל אביב. מס' תיק: עשא (ת"א) 46570-06-18
שימו לב: המידע המוצג בתקציר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. הסתמכות עליו באופן בלעדי היא על אחריות הקורא. צוות האתר, אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
